יום שבת, 30 בדצמבר 2017

נאציזם וזנות

היטלר כתב במיין קאמפף שהזנות היא "חורבן מוסרי", "בושה לאנושות", "מגפה מעוררת אימה", "הרעלה נוראה של גוף האומה" ו"שורש הריקבון של גרמניה, עקב ההשתלטות היהודית על חיינו הרוחניים". כן, שוב הזונות והיהודים אשמים בכול. גם גרינג חשב כך, וטען שמיסוד הזנות נועד "להגדיל את הרווחים של אנשי עסקים יהודים".

כשהנאצים עלו לשלטון, הם הפלילו מחדש נשים שעבדו בזנות רחוב, ועשרות אלפים מהן נעצרו על-ידי המשטרה. כמה שנים מאוחר יותר, לקראת אולימפיאדת ברלין 1936, הנאצים החליטו לנקות את הרחובות לכבוד המבקרים הזרים. הם קיבצו "אזרחים א-סוציאליים" ושלחו אותם מברלין לדכאו. רבות מאותם "אזרחים א-סוציאליים" היו זונות.

תחת השלטון הנאצי, גופם של האזרחים היה שייך למדינה. גברים היו אמורים להיות חיילים ולהקריב את גופם למען המאמץ המלחמתי; נשים היו אמורות להיות אימהות ולהקריב את גופן למען לידת ילדים אריים טהורים. נשים שעבדו בזנות סירבו להקריב את גופן למען המדינה, ולכן לא היו ראויות לזכויות אזרח. מין היה אמור למלא מטרות לאומיות, לא לספק הנאה. גברים לא נשואים וזוגות חסרי ילדים ש"סירבו להתרבות" נדרשו לשלם תוספת מס בגובה 10% ממשכורתם.

הדרישה לפריון התגברה לאחר פרוץ המלחמה. חיילים גרמנים מתו ונוצר צורך להתרבות במהירות כדי לספק להם תחליפים. הימלר המודאג הוציא את ההוראה המתבקשת במצב הזה: "גרמנים פטריוטיים צריכים להפיק כמה שיותר ילדים ממזרים, כדי לחזק ולחדש את האומה הלוחמת". אמהות יחידניות זכו ליותר ויותר הערכה וזכויות, וב-1941 הנאצים הוציאו מחוץ לחוק את כל אמצעי המניעה מלבד קונדומים.

ובכן, הנשים הגרמניות נשארו בבית וייצרו חיילים. החיילים הגרמנים יצאו בינתיים לשעבד עמים, ובשביל זה הם היו צריכים כוח. הנאצים האמינו שחיילים יכולים לשאוב כוח ממפגשים מיניים, שמאפשרים להם להילחם במרץ מוגבר. הימלר היה משוכנע שהחיילים הטובים ביותר, אלה שזקוקים לסקס בגלל האנרגיות הגבריות האדירות שלהם, יהיו גם האזרחים הפוריים ביותר כשיחזרו הביתה לנשותיהם.

עד שהחיילים האלה יחזרו הביתה לעשות ילדים אריים עם הנשים שלהם, הם היו צריכים לעשות סקס כדי לצבור כוח. הסקס הזה לא היה יכול להיות מין רומנטי עם נשים מקומיות, מפני שהוא היה עלול להוביל לילדים לא טהורים גזעית. הוא גם היה עלול להוביל למחלות מין: בכל זמן נתון במהלך המלחמה, 7,000 חיילים גרמנים, סדר גודל של 14 גדודים, סבלו ממחלת מין שגרמה להם להיעדר מהחזית. וזאת לא היתה הבעיה היחידה, תשאלו את הימלר: "לא רק שמחלת מין משמעה פציעה אישית, היא גם גורמת לאיבוד הפוריות, ואיבוד הפוריות יוביל למותו של העם".

הפיתרון היה פשוט: זונות. איתן לא מנהלים קשרים רומנטיים ומהן אפשר לדרוש להשתמש בקונדומים. כך, בזמן שהנאצים רדפו את הזונות במולדתם כדי שלא יפגעו במאמץ הילודה המלחמתי, הם מיסדו את הזנות במדינות אחרות כדי לחזק את מאמץ הכיבוש המלחמתי.

היו גם סיבות נוספות למיסוד הזנות. מבחינה צבאית, הפיקוד העליון של הוורמאכט הצהיר כבר ב-1936 שבתי זונות צבאיים הם "צורך דחוף", ודרש שרשויות הבריאות לא יעצרו זונות שעשויות לשמש למטרה זו. מבחינת העדפות מיניות, הימלר הצהיר שצריך להיות סובלניים כלפי הזנות: "אי-אפשר מצד אחד לקוות למנוע מכל החיילים הצעירים לסטות להומוסקסואליות, ומצד שני לא להשאיר להם שום אפשרות אחרת". כמו שגופן של נשים אחרות הוקרב למען הרחבת הגזע הארי, גופן של הזונות הוקרב כדי לשרת את צרכי האומה.

גרמניה הציגה למען המטרה את ה-Einsatzfrauen, "נשות משימה", נשים במכונים ניידים שליוו את הצבא הגרמני במסעותיו כדי "לספק את הצרכים המיניים של חיילים גרמניים" (ושמן היווה מקבילה מצמררת לאיינזצגרופן, "קבוצות משימה", יחידות החיסול שליוו את הצבא הגרמני במסעותיו על-מנת למגר את היהודים ומיעוטים אחרים).

הנאצים הציבו לנשים שהיו רשומות כזונות "בחירה": תתנדבו לשרת במכונים הניידים, או שתישלחו למחנות עבודה. מפקדי הצבא היו אחראיים לפיקוח על הנשים ולתזונה שלהן, כמו גם לניקיון, קונדומים ולובריקנטים. כל חייל גרמני היה זכאי לחמישה ביקורים בחודש, וחיילים מצטיינים קיבלו תוספת ביקורים.

כמו שנשים גרמניות שהולידו ילדים זכו להטבות סוציאליות, גברים גרמנים שנלחמו כראוי זכו לתגמול מיני. המדינה הקפידה על טוהר הגזע אפילו בבתי האונס האלה, תחת הסיסמה "זונות אריות לחיילים אריים", על-מנת שהחיילים לא יפרו חס וחלילה את חוקי נירנברג. אבל כשהתברר שהביקוש של הוורמאכט לנשים עולה על ההיצע, הנאצים החלו לגייס גם נשים מקומיות, רצוי בלונדיניות עם עיניים כחולות שיוכלו לשמור על האשליה של חוקי הגזע.

הימלר, תמיד מתחשב בכולם, החליט שלא רק החיילים ראויים לסיפוק הצרכים המיניים שלהם. הוא החל להקים מכונים גם במחנות הריכוז ובמחנות העבודה, בתקווה שהם "יספקו תמריצים לעובדים" (רשומה קרובה תעסוק בנושא בהרחבה). הימלר גם קיווה להגן בעזרת המכונים על הנשים הגרמניות "מפני הסכנה המינית של גברים זרים", לאור התופעה המדאיגה של נשים אריות טהורות ששכבו להנאתן עם עובדי הכפייה הזרים. בברלין לבד הקימו הנאצים עשרים ושמונה "בורדלים" כאלה.

דמן של הנשים הגרמניות נשאר טהור, והן יכלו להמשיך להוליד ילדים אריים עבור מכונת המלחמה הגרמנית. אם רק המלחמה היתה נמשכת קצת יותר זמן, הילדים האלה היו יכולים להיות חיילים טובים מספיק כדי לזכות בביקור במכוני האונס של הוורמאכט.


הרשומה מבוססת על המקורות הבאים:


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה