הפללת הלקוח בקנדה

ב-2007 פנו לבית-המשפט בטורונטו שלוש עובדות מין - טרי ג'ין בדפורד, ולרי סקוט ואיימי לייבוביץ' - בדרישה לבטל את ההפללה של שידול לזנות, שכירת דירה, עבודה משותפת והיבטים נוספים של זנות. הן טענו שהאיסורים פוגעים בביטחון ובזכויות היסוד שלהן, ובית-המשפט הסכים איתן ופסק שהחוקים מפרים את זכויות הפרט. 

ממשלת קנדה ערערה על הפסיקה וטענה בערעור: "החוק אינו מחייב אינדיבידואלים לעסוק בפעילות המסכנת את ביטחונם. עצם העיסוק בזנות, ביחד עם הניסיון להתחמק מהחוק, הוא מקור הסכנה לזונות. [...] המדינה אינה מחויבת לצמצם נזקים ולהגן על הבטיחות של מי שעוברות על החוק". בית-המשפט העליון דחה פה אחד את הערעור ב-2013, והקציב לממשלה שנה להעברת חקיקה מתקנת.

הממשלה השמרנית של קנדה החליטה לנקום, ובחרה לפגוע בעובדות המין במדינה דרך הפללת לקוחותיהן. אחד מבכירי המפלגה, הסנאטור דונלד פראט, אמר: "כמובן, איננו רוצים לעשות את החיים בטוחים עבור זונות. אנחנו רוצים להיפטר מהזנות. זאת המטרה של החוק". כמו כן, החוק הקנדי עדיין מגביל את פעילותן של עובדות המין ואף מפליל אותן בהיבטים שונים. קיים איסור על שידול לזנות באזורים מסוימים; אסור לנשים לעבוד ביחד, אחרת הן נחשבות לסרסוריות; ומהגרות שעובדות בזנות מגורשות מהמדינה, אפילו אם הן נמצאות בה באופן חוקי למטרות לימודים או עבודה.

עם זאת, יש הבדלים משמעותיים בין המודל הקנדי למודל הנורדי, אולי מפני שרוב עובדות המין בקנדה מקומיות ולא מהגרות, ולכן היחס אליהן אוהד יותר:

1. בניגוד לשבדיה ולנורבגיה, בקנדה מותר לשוטרות להתחזות לזונות כדי לתפוס לקוחות. כך המשטרה הקנדית יכולה להתרכז באכיפה ישירה נגד הלקוחות, ולא חייבת להטריד את עובדות המין עצמן כדי לתפוס את לקוחותיהן. 

2. בקנדה לא מתנגדים לחלוקת קונדומים כמו בשבדיה, ולא מאשימים בסרסרות את בני המשפחה של עובדות המין, שותפיהן לדירה או בני זוגן.

3. לעובדות המין מותר לפרסם את עצמן, אם כי אסור לאף אחד אחר לפרסם אותן, כך שאין להן מקום לפרסם בו את שירותיהן בצורה חוקית. 

ממשלת קנדה הקציבה ארבעה מיליון דולר קנדי (כשלושה מיליון דולר אמריקאי) לשנה עבור סיוע לנשים שרוצות לצאת מהזנות. קשה להאמין שזה יספיק במדינה של 35 מיליון תושבים, שלא ידוע מה מספר עובדות המין בה. בוונקובר לבדה יש קרוב ל-10,000 עובדות מין.

מאחר שעברו רק שנתיים מאז שהחוק נכנס לתוקף, קשה עדיין להעריך את השפעתו על עובדות המין. עם זאת, מחקר אקדמי מטעם איגוד הבריאות הלאומי ניסה לבדוק את ההשפעה על מצב הנשים העובדות בזנות רחוב בוונקובר. במחקר השתתפו 31 נשים, מתוכן חמש נשים טרנסיות. מן הסתם המחקר אינו מייצג, ורק מצביע על כיוונים מסוימים:

היחס המשטרתי לעובדות המין: המשטרה עצרה פחות עובדות מין, הציקה להן פחות ואף גילתה דאגה רבה יותר לביטחונן.

היחס המשטרתי ללקוחות: המשטרה הציקה יותר ללקוחות וחילקה להם קנסות על עבירות תנועה ועל "הפרעה לשלום הציבור". אם לקוח נתפס משלם על מין, הוא הוזהר או נקנס.

ההשפעה על מספר עובדות המין ותנאי עבודתן: עובדות המין שהשתתפו במחקר אמרו שהן ממשיכות לעבוד מפני שהן זקוקות להכנסה. מספר הלקוחות ירד בזמן שהמשטרה הסתובבה באזור, מה שגרם לתרעומת אצל רוב הנשים. לדבריהן, בעקבות הירידה בכמות הלקוחות הן נאלצות לעבוד יותר שעות, להרוויח פחות ולהסכים לקבל לקוחות ודרישות שבעבר הן לא היו מוכנות לקבל, כמו למשל קיום יחסים ללא קונדום.

אלימות: החוק לא השפיע באופן מובהק סטטיסטית על מידת האלימות כלפי המשתתפות במחקר. 24.6% מהנשים סבלו מאלימות פיסית או מינית בשמונת החודשים שלאחר יישום החוק, לעומת 23.7% בשמונת החודשים שלפניו.

עם זאת, החוק השפיע לרעה על אסטרטגיות ההתמודדות של עובדות המין עם לקוחות מסוכנים, בשלושה היבטים שונים:

סינון לקוחות: מאחר שהאינטרס של עובדות המין הוא שהמשטרה לא תעצור את הלקוחות, הן נאלצות להיכנס למכוניותיהם של הלקוחות מהר ככל האפשר, ולא יכולות לבדוק את הלקוחות, להבחין בכלי נשק או לנהל מו"מ על התנאים.

נסיעה למקומות מסוכנים ומבודדים כדי להתחמק מעיני המשטרה: התוצאה היא שהנשים נשארות חסרות הגנה במקרה של גבר אלים שמתחזה ללקוח.

חוסר יכולת לקבל הגנה מהמשטרה: כל עוד המשטרה עוצרת את הלקוחות, עובדות המין רואות במשטרה כוח מציק ומטריד, שמפריע להן להתפרנס. הן גם חוששות שאם הלקוחות יראו אותן משוחחות עם השוטרים, הם יחשדו שהן שוטרות במסווה.

רוב עובדות המין לא מדווחות על תקיפות נגדן למשטרה, גם בגלל חוסר אמון במשטרה וגם בגלל החשש שהן יצטרכו לציין את מקום עבודתן, ובמקרה כזה המשטרה עלולה להופיע בו כדי לעצור לקוחות.

לאחרונה התפרסמו כמה מחקרים נוספים שהראו תוצאות דומות: מחקר על זנות גברים בוונקובר, שמצא שהחוק מחזק את הסטיגמה נגדם, מרתיע אותם מלפנות למשטרה ומונע מהם לעבוד תחת קורת גג, לסנן לקוחות או לנהל איתם מו"מ (עמודים 7-6); ומחקר על הנזקים שגורמות הג'נטריפיקציה וההפללה לנשים טרנסיות בזנות רחוב, שנאלצו לעבור לעבוד באזורים חשוכים ומבודדים יותר. מחקרים קודמים בוונקובר מצאו שכל עובדות המין מתנגדות להפללת הלקוחות (עמוד 253) ורובן תומכות באי-הפללה (עמוד 42).

המפלגה הליברלית בראשות ג'סטין טרודו, שניצחה את המפלגה השמרנית בבחירות ב-2015, הבטיחה עוד לפני הבחירות להקשיב לעובדות המין ולשקול מחדש את החוק. בינתיים היא היא מנסה להתעלם מהנושא באלגנטיות כדי לא להרגיז אף אחד, ועובדות המין מחכות להחלטתה לפני שיפנו שוב לבית-המשפט.

* לקריאה נוספת: מאמר מקיף על הסיכון המוגבר לבטיחותן של עובדות המין בעקבות החוק.